עומדת בפתח ההחלטה על הקמת תאגיד דרכו ימומש חזון חברתי של קבוצת אנשים: חינוך, אומנות, בריאות, ספורט…נשאלת השאלה: איזה סוג של תאגיד? מה האפשרויות שעומדות בפני המייסדים? איזה סוג תאגיד יתרום יותר לרצונותיהם וחזונם?
כיום, מבחינת המחוקק הישראלי ורשויות המס, יש בישראל שני סוגי התאגדויות בסיסיים – ארגון ללא כוונת רווח (כלומר שאסור לחלק את הרווחים בין חברי הארגון, והם מיועדים אך ורק למטרה שלשמה הארגון הוקם, המוכר גם בכינויים אלכ”ר או מלכ”ר) וארגון שמטרתו יצירת רווחים.
צורת ההתאגדות הנפוצה בין הארגונים שמטרתם יצירת רווחים היא חברה בע”מ, וזאת למרות שהקמת חברה בע”מ יכולה לשרת היטב גם גופים שמטרתם איננה רווח, בנוסף לשתי צורות ההתאגדות הנפוצות ביניהם – עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל”צ). לכל אחת מההתאגדויות – עמותה, חל”צ או חברה בע”מ יתרונות וחסרונות (יחסיים ומוחלטים) משלה, ויש להכיר אותם היטב על מנת לבחור בסוג ההתאגדות הנכון עבור קבוצת מקימי התאגיד.
מהם ההבדלים בין ההתאגדויות השונות?
מאחר והתאגדות מסוג חברה בע”מ (שהקמתה מעוגנת בחוק החברות, התשנ״ט-1999) מוכרת יותר בציבור, וכך גם יתרונותיה וחסרונותיה, בחרנו להתמקד בשני סוגי ההתאגדות ללא כוונת חלוקת רווחים נפוצים יותר – עמותה וחברה לתועלת הציבור. חשוב להדגיש: בכל סוג התאגדות מותר ומומלץ לפעול למיקסום עשיית רווחים, כאשר בעמותה או בחל”צ חל איסור לחלוקתם ומותר שימושם אך ורק לצורך מימוש המטרות שלמענן קמו.
עמותה מול חברה לתועלת הציבור – המשותף
לאחר תיקוני חקיקה רבים שהוכנסו בחוקי החברות ועמותות, ניתן לומר כי המגמה המוכרזת מבחינת המחוקק והרגולטור הינה האחדת ההנחיות והרגולציות על מנת שיחולו מהותית ועניינית גם על התאגידים שללא כוונת חלוקת רווחים המאוגדים כ”עמותות” וגם על אלה המאוגדים כ”חברות לתועלת הציבור” (חל”צ). את היקף הרגולציה והביקורות “החיצוניות” המוטלות על ההתאגדות (מכל סוג שהוא) קובעים מהות פעילותו של הגוף, אופייה של פעילות זו, ובעיקר – מקור מימון הפעילות והיקפה (בין אם במחזור הכספי או בהיקף הפעילות (למשל, התנדבות, שאינה, בהכרח, באה לידי ביטוי במחזור הכספי של ההתאגדות). לדוגמא:
- מהות הפעילות
מהות הפעילות האלכ”רית אינה משתנה על בסיס צורת תאגיד. ההכרה כמלכ”ר (על פי חוק מס ערך מוסף) וכמוסד ציבורי (על פי פקודת מס הכנסה), הינה זהה לעמותה ולחברה לתועלת הציבור.
- הוראות ניהול ספרים
הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות על ידי מוסד), התשנ”ב – 1992, חלות גם על עמותות וגם על חל”צים, וזאת בנוסף על הוראות ניהול פנקסי חשבונות כלליות, בחלקים הרלוונטיים.
- הכרת התרומה לצורכי מס
כאמור, סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה מגדיר מה הוא מוסד ציבורי ואין שם התניה לסוג התאגדות ספציפי. להכרת התרומה לעניין זיכוי ממס, יהיה צורך בהמשך, לעמותה או לחל”צ, להיות מוכרת לעניין סעיף 46 לפקודה.
- תורת האורגנים ואחריות תאגידית
גם עמותה וגם חברה לתועלת הציבור, כל תאגיד בהתאם לחוקיו הרלוונטיים, חייב להקים, לקיים ולפעול באמצעות מוסדות תאגידיים לצורך התפעול ובקרת הביצוע. לעניין אחריות תאגידית, אומנם התאגיד יכול להיות אחראי בשל פעולותיו, אך אחריות זאת מועברת באופן מידי אל נושאי המשרה בתאגידים: חברי הנהלה – דירקטוריון או וועד, מנכ”ל, חשב, גזבר ונושאי משרה בכירים אחרים, במיוחד אלה האמונים על התחום הכספי.
- ביקורת
תחום זה הינו משותף וזהה, פר אקסלנס. הן בעמותה והן בחברה לתועלת הציבור. נושא הביקורת, חיצונית ופנימית, פועל במקביל ואינו משאיר מקום לפרשנויות. כך רואים ועדת ביקורת או גוף במקר כמוסד ביקורת פנימית הנותן את המלצותיה לאספה, וכן מבקר פנימי ורואה חשבון.
לעניין הביקורת הפנימית, תיקון מס’ 14 לחוק העמותות ותיקון מס’ 25 לחוק החברות הרחיבו והעמיקו את תפקידיה ומטלותיה של ועדת הביקורת בתאגיד אלכ”רי והרחיבו את האחריות המוטלת על החברים בה.
עמותה מול חברה לתועלת הציבור – ההבדלים
את ההבדלים בין שני סוגי ההתאגדות ללא כוונת חלוקת רווחים, ניתן לתמצת במספר נקודות בולטות:
- אספקט הבעלות והשליטה
חל”צ, הינה, מלכתחילה, תאגיד מסוג “חברה”, כלומר, ישות משפטית אשר, פורמאלית, ניתן לרכוש בו בעלות ושליטה באמצעות המניות אשר מונפקות לחברים בו (“בעלי המניות”). אפשר להנפיק מניה או להחזיר אותה “לאוצר” אך לא ניתן לקנות/למכור מניה בחל”צ ואף לא להוריש אותה. חברי הדירקטוריון וועדת הביקורת נבחרים על ידי האספה.
לעומת זאת, החברות בעמותה, (המקבילה, לכאורה, לבעלות על מניה בחל”צ), היא וולונטרית ואישית, ולרוב, איננה כרוכה בתשלום או בהשקעה כספית של החבר. חברי הועד המנהל וועדת הביקורת או הגוף המבקר נבחרים על ידי האספה, מבין חבריה. בעמותות גדולות נבחרים חברי הועד באמצעות בחירות, בכפוף לתקנות התאגיד.
- אספקט הניהול העצמי
בעמותות, חברי הוועד וועדת ביקורת ייבחרו רק מתוך כלל חברי העמותה, לעומת זאת, בחל”צ חברי הדירקטוריון וחברי ועדת ביקורת אינם מחויבים להגיע מקרב בעלי המניות.
לקריאה נוספת על עמותות –
לקריאה נוספת על חברות לתועלת הציבור –
חוק החברות, התשנ”ט-1999, חלק תשיעי: הוראות כלליות, פרק ראשון א’: חברה לתועלת הציבור.
מתי רלוונטי לפתוח כל אחת מהן? טיפ קטן לסיום
בחירת סוג התאגדות כפופה, בעיקר, לשיקולים של שליטה, “סחירות” ו”ציבוריות”, בנוסף לשיקולים של מהות הפעילות האלכ”קית שמחפשים למסד.
איזה סוג של תאגיד אנו רוצים? עד כמה חשובים שליטה, ניהול ו”סחירות” החברות בתאגיד?
מומלץ להיעזר בליווי של משרד רואי חשבון מקצועי ומוסמך כבר בשלב ההחלטה על סוג ההתאגדות, מכיוון שהגדרות ההתאגדויות משתנות מעת לעת (ולכן, משתנים גם משקלי יתרונותיהן וחסרונותיהן של ההתאגדויות השונות). עובדה זו, יוצרת מצב של צורך בבחינה מקצועית מעמיקה של ההתאגדות הספציפית על רקע החקיקה העדכנית, וזאת, מעבר לידע הכללי ולהיכרות עם ההגדרות הכלליות השונות.