לתרבות הצריכה בעידן המודרני, השפעות והשלכות רחבות בהיבטים כלכליים וסביבתיים.
מאחר ואריזות הן חלק אינטגרלי בכל מוצר המוכר לנו, הגברת הצריכה מגדילה באופן ישיר את כמות האריזות ובכך משפיעה על הנפח, המשקל וסוגי הפסולת שאנו מייצרים. לאחר השימוש במוצר, הופכת אריזתו (המורכבת מקרטון, זכוכית, עץ, פלסטיק או מתכת) לפסולת. עם זאת, מרכיבי פסולת זו מהווים גם פוטנציאל למחזור חומרים והשבת אנרגיה, בעלי תועלות חיוניות – כלכלית וסביבתית.
בכדי לתת מענה הולם ומקיף לבעיות זיהום כדוה”א וההידללות המואצת של משאבי הטבע, הוקמו במרוצת העשורים האחרונים, תנועות ומוסדות גלובליים סביבתיים רבים ששמו לעצמם מטרה לקדם מחקר, הסברה, מודעות, חקיקה, תשתיות וסטנדרטים סביבתיים ברורים ומחייבים.
באופן זה, כבר בשנות התשעים של המאה העשרים, ארגונים גלובליים כאו”ם, ה-OECD והאיחוד האירופי, הובילו חקיקה המאמצת תפיסות מתקדמות של ניהול פסולת, ומיישמת את עקרון ‘אחריות היצרן המורחבת’ שמשמעו הטלת אחריות על הגורם המכניס את מוצריו לשוק (יצרן, יבואן, בעל מותג פרטי). בהתייחס לחוק הנדון, גורם זה אחראי למימון האיסוף, המיון והטיפול בפסולת האריזות.
בחודש יולי 2011 נחקק חוק האריזות בישראל (על בסיס התקינה האירופית וחוק האריזות הבלגי) שמטרתו “לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, שנועדו לצמצם את כמותה, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות, לשם הקטנת ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות”[1]. החוק מגדיר יעדים הדרגתיים לטיפול בהיקפי חומרי האריזות המטופלים, החל מכניסתו לתוקף ב-1.1.2012.
השחקנים הרלוונטיים לחוק
- יצרנים, יבואנים, ובעלי מותג פרטי, המוכרים או מייבאים את תוצרתם הארוזה למשק המקומי, נדרשים לשלם דמי טיפול המממנים את שלבי הטיפול השונים בפסולת האריזות, ומיועדים בסופו של דבר, לקדם ולהגביר תהליכי מִחזור חמרי גלם והפקת אנרגיה, תוך צמצום כמויות הפסולת המוטמנת.
- רשויות הממשל המקומי, מוגדרות כאחראיות לפינוי פסולת, ומחויבות לקבוע הסדרים מיוחדים לעניין הפרדה ואיסוף של פסולת אריזות, בשטחי שיפוטן.
- תאגיד המחזור ת.מ.י.ר – תאגיד מחזור יצרנים בישראל בע”מ (חל”צ), הינו התאגיד המוכר היחידי שמתפקידו לקיים את חובות היצרנים והיבואנים, לבצע איסוף והפרדת פסולת אריזות ולהתקשר עם הרשויות המקומיות לצורך ביצוע הוראות החוק.
חובת היצרן/יבואן
החובות המרכזיות המוטלות על יצרנים, יבואנים ובעלי מותג פרטי:
- חובת התקשרות עם גוף מוכר (ת.מ.י.ר).
- דיווח מפורט, מבוקר ועקבי של נתונים על משקל האריזות וסוגיהן.
- תשלום דמי הטיפול עבור פסולת האריזות[2] (בגין טון אריזות שיצא לשוק המקומי, לפי סוג החומר).
- סימון האריזות (טרם נקבע סופית ע”י הרגולטור).
- החל משנת 2012, הדיווח השנתי מותנה באישורו של רו”ח מבקר, לקיום החוק.
מה מחייב דיווח
אריזת מוצר – הגדרתו, כלשון החוק: “חפץ וכל חומר שהוא, המשמש או נועד לשמש עטיפה או כלי קיבול למוצר או המשמש או שנועד לשמש לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו”.
- סוגי אריזות לדיווח –
- אריזת מכירה – כלל מרכיבי אריזת המוצר הסופי הנמכר ללקוח.
- אריזה קבוצתית – אריזה מאגדת לאריזות מכירה.
- אריזת הובלה – אריזות שנועדו לשנע ו/או לשאת את המוצר.
- חומרי האריזה –
החוק חל על אריזות מהחומרים הבאים: נייר/קרטון, זכוכית, פלסטיק (בחלוקה לסוגיו) מתכת ועץ.
- זרמי אריזות –
- זרם ביתי – אריזות שמושלכות על ידי צרכנים פרטיים – פסולת בבית הצרכן הסופי.
- זרם מסחרי – אריזות שמושלכות על ידי גורמים תעשייתיים ומסחריים – פסולת בבית העסק.
הליך הדיווח לתאגיד, מחייב איסוף ותיעוד המידע, באופן עקבי ומדויק. דבר זה מהווה את הבסיס לתשלום דמי הטיפול ולביקורת רו”ח.
השחקנים הרלוונטיים בפירמת היצרן/יבואן
האתגר הארגוני הינו מיוחד בשל שתי סיבות עיקריות: המידע הנדרש לדיווח, אינו במוקד העשייה העסקית, אינו נכלל במערכות המידע הארגוני, עפ”ר.
לשם יישום החוק נדרשת הערכות פנים ארגונית ייעודית לניהול, תיאום, איסוף, טיפול ודיווח המידע.
הפונקציות הארגוניות בעלות הזיקה הישירה ליישום החוק בארגון, הינן בד”כ: מנכ”ל, מנהל כספים, תפעול ומערכות המידע.
מנגנוני יישום ואכיפת החוק (עונשין ועיצומים) –
מתקיימים תחת סמכותו של הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה.
החלת החוק הינה רטרואקטיבית לכל החייבים בו! אי מילוי חובות החוק או הפרת הוראותיו, עלולות לגזור סנקציות מנהלתיות ופליליות לרבות אחריות אישית וקנסות. המשרד להגנת הסביבה החל באכיפה כבר באמצע 2013 והטיל עיצומים כספיים שהגיעו לכדי 150,000 ₪ לארגון שלא מילא חובותיו כחוק.
סיכום הדברים –
הבנת משמעויות החוק והשלכותיו, תוך שימוש מקצועי, מושכל ומידתי בשיטות העבודה, יאפשרו את יישומו התכליתי, תוך הקצאה יעילה של משאבים, במינימום הפרעה על ההתנהלות העסקית השוטפת של הארגון.
למשרדנו, בשיתוף פעולה עם ערן בושארי, המתמחה בברזי החוק, יש את המומחיות, הידע והניסיון בתחום. שיתוף פעולה זה מעניק ללקוחותינו מענה מלא לקיום הוראות החוק בארגון.
היערכות נכונה ובמועד, במטרה לציות הוראות החוק, יימנע קנסות ועיצומים אחרים, במינימום זמן ועלויות.
[1] חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע”א – 2011 פרק א’ סעיף 1.
[2] בדמי הטיפול נעשית הבחנה בין פסולת אריזות מזרם ביתי, לבין פסולת אריזות מזרם מסחרי.